Shin Splints – (שין ספלינט) הינה אחת הפתולוגיות המורכבות שפיזיותרפיסטים מטפלים בהן בעבודתם

להלן 10 נקודות שיעזרו לכל אחד להבין את התופעה:

א. בעולם הרפואי, Shin Splint מכונה כיום בכינוי המקצועי "תסמונת סטרס שוקה מדיאלי" ( Medial Tibial Stress Syndrome- (MTSS ומהווה בין 12% ל-18% מכלל פציעות הריצה.

 

ב. ספורטאים הסובלים מ-MTSS ירגישו לרוב כאב בחלק האמצעי עד התחתון של החלק הפנימי של עצם הטיביה (שוקה). ראו באדום בתמונה מס' 1. חלק מהאנשים ירגישו כאב גם בחלק החיצוני של עצם (מודגש בכחול בתמונה מס' 1). כמו רוב פציעות עומס היתר, MTSS מתחילה בתור כאב מתון בתחילת הפעילות הספורטיבית, הפוחת במהלך הפעילות ומופיע שוב מספר שעות לאחר האימון. עם זאת, התסמינים עשויים להחמיר עד כדי כאב שפוגע בביצועים הספורטיביים או עד כאב המתמיד אפילו בזמן מנוחה.

ג. בעבר, חוקרים סברו שהבעיה מתרחשת ברקמת ה-Fascia המחברת בין השריר לעצם הטיביה, ונובעת ממשיכה חוזרנית של השריר את העצם. כעת, מצטברות הוכחות שתסמונת MTSS נגרמת ע"י כוחות אבנורמליים המופעלים בכיוון כיפוף עצם הטיביה עצמה. כוחות כיפוף אלו מביאים להתחלת תהליך דלקתי בעצם. הריצה יוצרת עומס מתמשך וחוזרני וכך מונעת מהאיזור להחלים. עומס זה יכול להביא לדלקת כרונית בעצם.

 

ד. בספרות המקצועית, יש המאמינים שכאשר לא מטפלים ב-MTSS בזמן יכול להתפתח שבר מאמץ בטיביה. אחרים סבורים שלמרות מקורן הדומה בפעילויות כגון ריצה, תסמונת MTSS ושברי מאמץ הן שתי פתולוגיות נפרדות לחלוטין. אחת הדרכים להבחין בין השתיים הינה פיזור הרגישות. ב-MTSS נראה רגישות באזור של 4-6 ס"מ, בעוד בשברי מאמץ לרוב סובלים מרגישות בנקודה אחת ממוקדת.

 

ה. כמו מרבית הפציעות מסוג עומס חוזרני, גם MTSS יכולה להיגרם כתוצאה משינויים פתאומיים בשיטות ואינטנסיביות האימון – כאשר מתאמנים יותר מדי ועושים זאת מבלי להקפיד על מנוחה מספיקה. בנוסף, המשטח עליו רצים יכול להשפיע על העומסים שמגיעים אל העצם. ריצה על משטחים קשים, כמו אספלט, יכולה לעורר כאב. עם זאת, דשא, חול או שולי הכביש לא בהכרח עדיפים לריצה בשל חוסר האחידות שלהם. המשטח המועדף להפחתת סיכון לפציעה הינו אחיד, קשיח במידה מתונה ושאינו משופע.

 

ו. נעליים שאינן מתאימות גם נמצאו כגורם סיכון ל-MTSS. ישנם מחקרים המראים שנעליים מאבדות עד 60% מיכולת בלימת הזעזועים שלהן אחרי כ-400 ק"מ של ריצה בלבד. הקפידו להחליף נעליים בתדירות מתאימה.

 

ז. חלק מהמחקרים מראים שפרונציה מוגברת (קריסה של כף הרגל) הינה גורם סיכון לכאבים בשוק. מצד שני, ישנם גם מחקרים המראים שאין שום קשר בין השניים, כך שאין מסקנה חד-משמעית באשר לחשיבות גורם זה. גורמים נוספים התורמים להתפתחות MTSS כוללים חוסר איזון שרירי, טכניקת ריצה לקויה ושליטה תנועתית לקויה.

 

ח. הטיפול ב-MTSS יכלול תקופה של מנוחה והפסקה בשגרת אימוני הריצה. פעילויות גופניות אחרות (כגון Cross Training, למשל) שלא מעוררים את הכאב יעזרו לשמירה על רמת הכושר.

 

ט. אם אתם חוששים כי אתם סובלים מ-MTSS או שבר מאמץ בשוק, מומלץ לפנות לאיש מקצוע. בדיקות כגון MRI, צילום רנטגן ומיפוי עצמות עוזרים באבחון הבעיות והבחנה ביניהן שני המצבים השונים.

 

י. לפיזיותרפיסט מוסמך יש את היכולת לאבחן ולטפל ב-MTSS. בעזרת שיטות טיפול פרטניות ודיקור, הפיזיותרפיסט יכול להוריד את הכאב ולמתן את הדלקת. על המטפל לבצע הערכה יסודית ולזהות את הגורמים שעשויים לתרום להתפתחות הפתולוגיה (ראו סעיף 7).

האם תרצו לקבל עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג ישירות למייל?

Please enter a valid email address.
Something went wrong. Please check your entries and try again.