דמיין את המצב: אתה מתאמן למרתון טבריה. הברך שלך קצת כאבה בימים האחרונים, אך למרות זאת נשארו לך שבועיים עד המרתון ולוח זמנים לעמוד בו! אחרי שרצת 10 ק"מ אתה מתחיל להרגיש את הברך, ואחרי 10 ק"מ נוספים אתה כבר בקושי יכול לדרוך עליה. נשמע מוכר?

פציעות אקוטיות לא תמיד נובעות מאירועים טראומתיים גדולים, אלא יכולות להיגרם גם כתוצאה מעומס אימונים מוגזם, שתוצאתו פציעות מאמץ חוזרני ומיקרוטראומה. טיפול פציעות אקוטיות אינו משוייך רק לפגיעות גפיים תחתונות, אלא גם לכל סוגי הפציעות ברקמות הרכות הגורמות לכאב ולעתים קרובות (אך לא תמיד) גם לנפיחות. אז מה עושים אם נותרו רק עוד שבועיים למרתון?

בראש ובראשונה: לאחר חבלה, אם קיימים סימנים או סימפטומים לפגיעה רצינית, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי. סימנים אלו כוללים: שינוי צורה, כאב ואו נפיחות חמורים, וחוסר יכולת לשאת משקל. אם קיים ספק, כדאי לבדוק זאת. ייתכן כי יהיה צורך ברנטגן ובדיקות נוספות. המידע במאמר זה מתייחס לפציעות אקוטיות שאינן רציניות מדי וניתנות לטיפול בביתכם.

כשמדובר על טיפול פציעות ברקמות הרכות, חלקכם בטח שמעתם על טכניקת הטיפול המכונה (בראשי תיבות) P.R.I.C.E :

  • Protection – הגנה
  • Rest – מנוחה
  • Ice – קרח
  • Compression – לחץ
  • Elevation – הרמה

אולם לאחרונה, במאמר שפורסם ע"י Beakley et al בכתב עת בריטי לרפואת ספורט, התחלפה האות R (Rest)בצירוף האותיות OL המציין Optimal Loading (עומס אופטימלי), וכך נוצרו ראשי התיבות החדשים P.O.L.I.C.E

להלן דיון על ראשי התיבות הנ"ל, המציג את 5 עקרונות הטיפול החשובים ביותר בטיפול פציעות אקוטיות. נפתח ב-OL ((Optimal Loading – עומס אופטימלי:

הכוונה בעומס אופטימלי היא מינון מדוייק ככל האפשר של עוצמת העומס על איזור הפגיעה, על מנת לגרות ולשקם את הרקמה באופן שיביא להחלמה מהירה. נמצא כי תקופות קצרות של מנוחה יכולות להיות מועילות מיד לאחר הפציעה, אולם הן צריכות להתבצע במשך זמן מוגבל. מנוחה רבה מדי עלולה להזיק ואף לגרום להשפעות לא תקינות על הרקמה המחלימה.

מנסיוני בטיפול ברצים חדורי-מוטיבציה (ורובכם כאלה…), מנוחה מרובה היא לעיתים נדירות הבעיה – בדרך כלל אפילו יום מנוחה יחיד "משגע" אותם! יחד עם זאת, ברור שעומס מוגזם או תרגול אגרסיבי יכול להזיק לרקמה המחלימה ויש להמנע מכך. התעלמות מכאב יכולה לעיתים קרובות להרע את המצב, להאט את תהליך ההחלמה ובכך להאריך את משך הזמן בו לא ניתן להתאמן.

השאלה הנשאלת היא כמובן – מהו העומס האופטימלי? התשובה היא – הקשיבו לגופכם. היו ערניים לסימנים שהוא שולח לכם. כאב הוא אינדיקטור מצויין כאן! למרות שזה לא לגמרי מדע מדוייק אני נוהגת לומר למטופלים שלי להשתמש ב-"סולם כאב" מ-1 עד 10 (כאשר 10 הוא כאב בלתי נסבל) ולא לדחוף עצמם מעבר לכאב בדרגה 2-3. לאחר ביצוע התרגול כאב (אם ישנו) לא אמור להימשך יותר משעה-שעתיים, אחרת כנראה שהגזמת בעצימות התרגול.

עצה נוספת שעשוייה לעזור בתהליך החלמתך היא מתן תשומת לב מיוחדת ל-P ב-P.O.L.I.C.E, המציינת Protection (הגנה) על איזור הפציעה. בפציעות לא-חמורות עם כאב מועט, טייפינג יכול להגן את האיזור ולאפשר ריצה נטולת כאבים. עבור פציעות חמורות יותר, שימוש בקביים או מגן יעזרו להגן על האיזור הפגוע, למנוע כאבים ויזרזו את תהליך ההחלמה.

Rigid taping for a basketball player with a mild ankle sprain enabling them to play.

Protection (הגנה) – טייפינג קשיח עבור קרסול נקוע באופן קל של שחקן כדורסל מאפשר לו להמשיך לשחק למרות הפציעה.

Ice (קרח):

קירור איזור הפציעה ע"י קרח היא טכניקה פשוטה וותיקה לטיפול בפציעה אקוטית. הורדת הטמפרטורה של איזור הפציעה עשויה להקטין את תחושת הכאב, קצב חילוף החומרים, התכווצות השריר והתהליך הדלקתי ובכך תסייע לתהליך ההחלמה. אחד המחקרים הבולטים בתחום נעשה ע"י Bleakley et al ב-2006: במחקר הציעו תהליך שכלל שימוש לסירוגין בקרח במשך 10 דקות, לאחר מכן 10 דקות הפסקה ושוב 10 דקות של קירור, כך מדי שעתיים במשך 72 השעות הראשונות לאחר הפציעה. יש להקפיד על כך שהקרח לא נוגע ישירות בעור (מומלץ לעטוף את הקרח במגבת דקה).

Compression & Elevation (לחץ והרמה):

אין עדויות מחקריות חד-משמעיות לחשיבות השימוש ב-"לחץ" ו-"הרמה" לטיפול בפציעות ספורט, אך מנסיוני היומיומי עולה כי הם עשויים לתרום להורדת נפיחות והפחתת כאב. פיזיותרפיסטים משתמשים בתחבושות מיוחדות שעשויות להקטין נפיחות. בחבישה עצמית, יש להקפיד שהתחבושת אינה מהודקת יתר על המידה כך שמתאפשרת זרימת דם תקינה באיזור החבישה.

ישנם דברים נוספים שהייתי ממליצה להימנע מהם ב-72 השעות הראשונות לאחר פציעה חמורה. חשוב לא לבצע כל פעילות שעלולה להגביר את זרימת הדם לאיזור הפגיעה כמו למשל חימום האיזור הפגוע, במיוחד אם יש נפיחות. שתיית אלכוהול אינה מומלצת כיוון שאלכוהול מרחיב את את כלי הדם.

ישנן פציעות ספורט שיכולות להחלים בעצמן, ללא טיפול מיוחד. עם זאת, פיזיותרפיסט מנוסה יכול לזרז את תהליך ההחלמה של כל פציעה, דבר חשוב באופן מיוחד כאשר מסגרות הזמן לוחצות (כמו בעונת תחרויות, לדוגמא).

לבסוף, וכנראה השאלה בעלת החשיבות הגדולה ביותר עבורנו הרצים (והרצות): האם להמשיך לרוץ או לא לרוץ?? האמת היא שרובכם כבר יודעים את התשובה לשאלה זו, אבל מעולם לא הזיקה חוות דעת נוספת (ומקצועית). פיזיותרפיסט מנוסה יידע לתת לך את התשובה המוסמכת ביותר לשאלה זו. אבל שאלה נוספת תישאר – האם תסכים לקבל את תשובת הפיזיותרפיסט, תהא אשר תהא…?

למידע נוסף אנא בקרו באתר שלנו "פיזיותרפיה תל אביב"  http://www.physiotelaviv.com 

האם תרצו לקבל עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג ישירות למייל?

Please enter a valid email address.
Something went wrong. Please check your entries and try again.